מוצר נוסף בהצלחה
משלוח חינם עד הבית מעל 150 ש"ח
כאן הקנייה בטוחה
כאן הקנייה בטוחה
2022-11-08T17:36:55+02:00

זה לא סוד שבאטמן הוא אחד הגיבורים האהובים שיש, והוא גם אחד האהובים עליי באופן אישי. ועם היסטוריה וניסיון של 80 שנה מתחת לגלימה, הוא סיפק כמה סיפורים שפשוט אי אפשר לפספס.
כמובן שיש את סיפורים שהם באמת חובה לקרוא כמו :
The Dark Knight Returns, Batman: Year One, The Killing Joke, ועוד..
אבל ברשימה הזאת אני אתמקד דווקא בסיפורים אחרים וכאלה שאהבתי מאוד באופן אישי.
רוב הרשימה מתמקדת בסיפורים חדשים יחסית מהעשור האחרון
 (למעט סיפור אחד), ומסודרת בסדר אקראי.

 

באטמן NEW 52 מאת סקוט סניידר וגרג קפולו
בשנת 2011 כשהחליטו בדי.סי לעשות ריבוט לעולם שלהם כל הסדרות כמעט קיבלו צוותים חדשים ומי שקיבל את הכותר הראשי של באטמן היו סקוט סניידר הכותב וגרג קפולו הצייר. סניידר כבר הוכיח את עצמו בעבר בכתיבת איש העטלף בסיפור
Black Mirror ובסיפורים שונים בדטקטיב קומיקס. גרג קפולו לפני זה היה הצייר של הקומיקס ספון של חברת אימאג' ועבד גם בשביל מארוול בפרויקטים שונים אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא עבד בשביל די.סי.
סניידר וקפולו התחילו את הסדרה בתעלומה בלשית מרתקת והצגה של נבל חדש לגמרי. במשך כל הריצה המשותפת שלהם על הכותר הם לא הפסיקו לחדש וליצור עוד דמויות וקונספטים חדשים ומעניינים. האמנות של קפולו מחוברת לחוברת הייתה פשוט עוצרת נשימה. ככל שהסדרה התקדמה הסיפורים נהיו יותר ויותר גדולים, משהו שאישית פחות אהבתי, אבל הם היו כתובים בצורה מעולה וזורמת מה שגרם לי להנות למרות זאת. בעקבות הצלחת הסדרה סניידר וקפולו הפכו לצוות המנצח של חברת די.סי וכל פרויקט משותף של השניים האלה הופך מיד לשובר קופות. מאז הסדרה נגמרה ודי.סי עברו לריבוט הבא שלהם סניידר כותב פחות טוב לדעתי והסיפורים שלו רק ממשיכים להיות גדולים מהחיים וחולשים על גלקסיות שלמות ולדעתי הוא לא מצליח לעשות זאת בצורה טובה מדי, ולפעמים חופר יותר מדי בשביל כלום. אבל אם קפולו מצייר אין מצב שלא אקרא את הסיפור. הריצה המשותפת שלהם בהחלט מחזיקה מעמד גם היום והמון דברים שהם הציגו לראשונה ממשיכים להשפיע וכותבים אחרים עושים בהם שימוש בסדרת שונות.



 

באטמן ריברת' מאת טום קינג ואמנים שונים
אם כבר דיברנו על סניידר וקפולו, אז איך אפשר שלא לדבר על הכותב שהמשיך את דרכם? אני כמובן מדבר עם הכותב טום קינג. אחרי ההצלחה האדירה של סניידר וקפולו על הכותר, טום קינג נכנס לנעליים עצומות ורבים היו סקרנים לראות אילו רעיונות וסיפורים הוא יביא לנו.
כבר מהגיליון הראשון קינג מספק את הסחורה וגם מראה סוג של הצהרת כוונות שהוא יעשה דברים אחרת ויתמקד בסיפורים יותר קטנים בניגוד לסניידר שהלך בגדול. זה היה שינוי מרענן מאוד שגם היה כתוב בצורה פשוטה וכיפית. לקינג צורפו גם אמנים מהשורה הראשונה כמו דייויד פינץ', מייקל ג'אנין, לי וויקס ועוד, שרק הפכו את הסדרה למגוונת יותר. גם שהסדרה עברה למחוזות האירועים הגדולים והבומבסטיים, קינג עשה זאת בדרך שלו והציג סיפורים קטנים ואישיים יותר במהלך כל הכאוס והבלאגן.
גם קינג לא פחד להעז ולשנות סדרי עולם. הוא גם לא פחד להציג דמויות חדשות, או לעשות שימוש יצירתי בדמויות שוליות מהעבר שספק אם מישהו בכלל זכר, ולהעלות אותן למעמד קאלט.
הריצה של קינג הסתיימה רק לפני כמה חודשים אז ייקח זמן עד שנראה איך היא תשפיע על עתידו של איש העטלף, אבל לדעתי היא ללא ספק תשפיע לטווח הרחוק.



 

באטמן ורובין NEW 52 מאת פיטר ג'יי תומאסי ופטריק גליסון
עוד סדרה מהריבוט של שנת 2011 אבל הפעם מצוות שהוכיח את עצמו בעבר על סדרה משנית אחרת של גרין לנטרן. הסדרה הזאת עסקה בעיקר ביחסים של ברוס והבן שלו דמיאן שהוא הרובין הנוכחי. באטמן תמיד התייחס לרובינים הקודמים כמו אל הבנים שלו, אבל הפעם רובין הוא באמת הבן שלו, מה שיוצר אינטראקציות מעניינות בין השניים.
גם כאן הסיפורים הם יותר קטנים ואישיים ונראה שהייתה לתומאסי וגליסן תוכנית לטווח ארוך יחסית. מי שהרס להם את התוכניות היה גרנט מוריסון שכתב סדרה אחרת של באטמן באותה תקופה ועשה שם משהו שהשפיע על כל הסדרות אבל בעיקר על הסדרה הזאת. אבל תומאסי וגליסן לא התרגשו מהעניין, שינו את התוכניות שלהם והתוצאה הייתה מוצלחת במיוחד. כל כך מוצלחת שהיה אפשר להתבלבל ולחשוב שזאת בעצם הייתה התוכנית המקורית שלהם. זה רק מוכיח כמה תומאסי וגליסן הם צוות מצוין שגם שמפילים עליהם הוראות מלמעלה הם משקיעים בזה מחשבה ועושים את המקסימום כדי לכתוב את הסיפור הכי טוב שהם יכולים בהתאם לסיטואציה החדשה שנכפתה עליהם.
לצערי גם בגלל אותם אירועים הסדרה הסתיימה בטרם עת אבל היא ללא ספק אחת הסדרות המוצלחות ביותר מאותו ריבוט של ה-
NEW 52. למזלנו תומאסי וגליסן חזרו לעבוד ביחד בריבוט הבא אבל הפעם על סדרת סופרמן הראשית. גם שם הם הציגו לנו סיפורים משפחתיים וקטנים על היחסים בין סופרמן לבנו ג'ון קנט והם ללא ספק עשו זאת בהצלחה ענקית, עד שדי.סי החליטו שוב להפיל עליהם החלטות מלמעלה ולהחליף אותם, אבל על זה נדבר בפעם אחרת.



 

The Long Halloween מאת ג'ף לואב וטים סייל
אם אהבתם את באטמן: האש אתם לגמרי חייבים לקרוא את הסיפור הזה. וזה גם הגיוני מכיוון שאת שניהם כתב ג'ף לואב. אמנם האומנות של טים סייל שונה לחלוטין מהאומנות של ג'ים לי ולא כולם יאהבו אותה, אבל הסיפור מצוין לא פחות ואולי אפילו יותר.
גם כאן יש לנו תעלומה בלשית שמערבת את המון נבלים גדולים מגלריית הנבלים של באטמן, אבל הסיפור בעצם קורה יחסית בתחילת הקריירה של באטמן. ג'ף לואב משלב בצורה מצוינת בין הנבלים הגדולים כמו הגו'קר והדחליל, לבין הנבלים היותר פשוטים כמו משפחות הפשע של גות'האם. כל הסיפור בעצם מחולק לפי עונות וחגים, קונספט נחמד אבל די בנאלי בכנות, אבל בסיפור הזה הוא פשוט עובד וגורם לקונספט הזה להרגיש מיוחד.
האומנות של טים סייל לדעתי מצוינת. זאת הייתה הפעם הראשונה שקראתי משהו שהוא צייר ולקח לי כמה עמודים להתרגל, אבל אחר כך פשוט התאהבתי בסגנון שלו ורק חיפשתי עוד דברים שהוא עבד עליהם.
ובונוס קטן, אם אהבתם את הסיפור הזה ממליץ גם על ההמשך הישיר
Dark Victory.




 

White Knight Universe מאת שון מרפי
לפני כמעט 3 שנים הוציא שון מרפי את החוברת הראשונה במיני סדרה שלו
Batman: White Knight. הסיפור התרחש ביקום משל עצמו ולא השפיע על ההמשכיות הנוכחית של באטמן. מרפי שאב השראה מהמון יקומים וסיפורים של באטמן והחליט לשלב המון אלמנטים שהוא כנראה אהב ליקום אחד. בסיפור הזה אנחנו בעצם מגלים שהג'וקר בעצם החלים והפך להיות בן אדם נורמאלי ומצליח להשתחרר מארקהאם, לשם שינוי בצורה חוקית ורשמית. באטמן כמובן לא מאמין לו, אבל הג'וקר לא מתרגש והוא ממשיך בנסיונות שלו להוכיח שהוא השתנה לעשות טוב לעיר שהוא הרבה פעם ניסה להרוס. הסיפור כמובן מתגלגל ולא אעשה ספוילרים, אבל רק אגיד שהופתעתי לא מעט מהכיוונים שמרפי החליט לקחת עם הסיפור הזה.
שון מרפי הוא גם כמובן צייר ענק לדעתי, וזה שהוא החליט גם לצייר את הסיפור זה תענוג לעיניים. המיני סדרה הצליחה בטירוף, ובצדק, כך שהמשך היה רק עניין של זמן. וכמובן שקיבלנו סדרת המשך בשם:
Batman: curse of the White Knight
. שם באטמן נאלץ להתמודד מול עזראל וכנסיית סנט דומה. המשך ראוי ומצוין לסיפור הראשון. קיבלנו גם וואן שוט שמתמקד בויקטור פריז שאותו מרפי לא צייר אבל זאת עדיין חוברת מצוינת. וגם ממש בקרוב תצא סדרה חדשה על הארלי קווין של היקום הזה. גם כאן מרפי לא יצייר אבל זה כבר לא העניין. מרפי הוכיח לנו שגם בכתיבה הוא מצטיין ולא צריך את האומנות שלו על מנת לקדם את הפרויקטים שלו. אבל כמובן שגם נקבל חלק שלישי ורציני שמרפי אמר שהוא כבר עובד עליו, ואני אישית לא יכול לחכות.